זה שנים רבות אני עוסקת בתופעת ההימנעות, שלצערי לא רק הולכת ומתרחבת אלא מתחילה בגילאים צעירים יותר ויותר. הבחירה בגישה זהירה ופסיבית בחיים היא תוצאה של הרבה גורמים: פחד מכישלון, התרחקות מכל משימה שלא בטוח שאוכל לעשות בצורה מושלמת, פינוק, שהוא חוסר האימון בלהשקיע מאמצים והתרשמות יתר ממכשולים חיצוניים (כמו קשיים אובייקטיביים) ופנימיים (כמו מצבי רוח).

כתבתי את "לקפוץ למים : מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים" כדי לטפל בתופעה.

כשקראתי את מה שקרה כשקראמבל ירדה מהעץ הרגשתי שאוכל לתרום למנוע אותה.

הספר עוזר לזהות מתי הילדים בוחרים בהימנעות כאסטרטגיה להתמודדות עם אתגרי החיים ולהעדיף הגנה ונוחות על פני התגברות, שבטווח הרחוק משתלמת הרבה יותר. באמצעות הספר תוכלו להראות למטופלים/ות ומודרכים/ות מה מפסידים בזמן ש"נחים" ואיך השרירים הפיזיים והפסיכולוגים מתנוונים.  היציאה לדרך לא קלה: בהתחלה "רצים בצורה מוזרה", מועדים ונופלים. אבל ממש שם, בנפילה, נמצא הזרע שיום אחד יישתל ויצמח, ויהפוך לתרומה הייחודית שלהם/ן לעולם. תשתמשו בשפה המטפורית של הסיפור כדי לעודד התמודדות והתגברות. "את/ה מתכרמבל/ת לי פה?" או "מה קרה, לא הספקת להסתרק?". תשתמשו בלחש כשיר מוטיבציה והעצמה: זה קשה, את/ה יכול/ה, ואני איתך.

בספרי "לקפוץ למים" אני מציגה את המחירים הגבוהים של ההימנעות, את ההיגיון הרגשי לבחירה בה ומזמינה למסע נפשי אמיץ ומרפא להפסקת ההימנעות באמצעות מודל תיאורטי לבניית גשר מהימנעות לעשייה, בשילוב תרגילים שנועדו להתניע אותנו.
כמו כן, מוצג בספר מודל הדרכה להורים, המוצאים עצמם אובדי עצות מול ילדים/ות צעירים/ות או בוגרים/ות, המתקשים/ות לקחת אחריות על חייהם.