התראיינתי, אצל דודו ארז – Dudu Erez על ספרי ועל ההרצאה שנולדה בעקבותיו "לקפוץ למים…מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים".
קבלו טעימה מהשיחה המרתקת שהייתה. קישור לראיון המלא בתחתית הפוסט.
הגשמת חלום – זה נשמע מאוד מרגש. ויחד עם הריגוש זה גם נשמע די רחוק וקשה להשגה.
מכירים את הפער הזה? זהו הפער שמביא הרבה פעמים להימנעות.
להתחיל להגשים חלום, או את עצמינו, בפועל, מצריך כמה עוגנים עיקריים:
1. להעז לצאת לצעד הראשון ואחריו השני והשלישי. כמובן נדרשת היכולת להגדיר קודם מה הם אותם צעדים.
לפעמים אני מבצעת מעין סימולציה עם מטופלים שלי שתקועים באיזה נקודה שלא מאפשרת להם לצאת למימוש חלומם.
אני שולחת אותם בדמיונם לשוחח עם עצמם ביום שאחרי הגשמת החלום. ואני שואלת אותם של אז –
"מה היה הצעד הראשון שלך בהגשמת חלום זה?"
משם מתקצרת הדרך ליציאה לדרך של צעד צעד ולקביעת מטרות ביניים ברות השגה.
2. נדרש שינוי מחשבתי. אנחנו צריכים לקבל ולהוקיר את עצמנו היום, כי זה מה שבונה את תחושת הערך שלנו.
ללא תחושת ערך לא נמצא את האומץ הדרוש להגשמת חלומותינו, קטנים או גדולים.
אמירות פנימיות בסגנון "אני אוהב / אעריך את עצמי רק כאשר אגיע להגשמת אותו חלום…", מקבעות מצב בו אין לי את החוזק הפנימי לסכן את תחושת הערך שלי בכדי לצאת לדרך הארוכה והמורכבת עד ההגשמה. נדרש כוח רב כדי להגשים את עצמינו וכוח זה עובר דרך קבלה עצמית יום יומית.
3. לחתור קדימה! פחות להביט לצדדים או אחורה, פחות להשוות לאחרים, ובעיקר פחות לבקר את עצמינו.
4. להתאמן בעשייה. אנחנו חיים בעידן של הרבה מאוד שלטים. בלחיצת כפתור ומבלי לצאת מהחדר הדברים נעשים. חסרה עשייה ויש להתאמץ ולהתאמן עלייה…
5. לצד החתירה קדימה נדרשת גם היכולת למתן את האמביציות! כן כן, שמעתם נכון. כדי להעז לעשות, כדי להפסיק להימנע, נדרש גם מיתון אמביציות.
להסבר המלא מוזמנים להאזין לראיון בקישור הבא:
https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=15758
