אדלר חשב שהמפתח להבנת ההתנהגות של אדם הוא לא באטיולוגיה, הסיבות ובנסיבות, אלא בטלאולוגיה, במטרות.
הוא לא שאל “מדוע?” אלא “לשם מה?”. אנחנו רגילים לחפש את סיבה למצבים ולרגשות שלנו, זה נחווה כחשיבה הגיונית. אבל, החשיבה האטיולוגית משחררת לא פעם את האדם מאחריות, מכיוון שתמיד אפשר למצוא את המקור למצבו ולמצוקתו באירועי העבר או בכשלים של הוריו.
התפיסה המטרתית פותחת בפנינו דרך חדשה להבין את עצמנו, את כוונותינו ואת התוצאות של כוונות אלה.
