ביקורת על הסוד

שני המאמרים הבאים יעסקו בחיפוש אושר. הראשון נבע מבקשות להתייחסות לסרט “הסוד”. השני יעסוק במרתונים פסיכולוגיים וגורואים למיניהם.

את הרעיון שיש למחשבות שלנו השפעה על יצירת המציאות בה אנו חיים הגה אלפרד אדלר לפני יותר מ100 שנה, ומהווה עד היום בסיס לכל גישות ההתערבות הקוגניטיביות.

אבל לא המחשבות יוצרות את המציאות. המחשבות הן הפירוש הסובייקטיבי שלנו של פירושים אלה, שהם הנחות לגבי המציאות

Assumptions

על פי ההנחות אנו יוצרים ציפיות

Expectations

אשר על פיהן אנו מתנהגים. רגשות הן ה”דלק” האנרגיה שמאפשרת לנו להוציא מחשבות

מהכוח אל הפועל. הרגשות כפופות למחשבה, גם כשזה לא נראה כך. הפעולות שלנו הן היוצרות את המציאות.

הנוסחה ליצירת המציאות היא בהחלט “סודית”, מפני שאוסף תבניות החשיבה שיש לנו על העולם ועל עצמנו לא מודעות לנו. זה כמו אותו חוקר שהגיע לשבט נידח ושאל: האם יש פה קניבלים? ענו לו: “לא, את האחרון אכלנו אתמול”.

לאוסף תבניות חשיבה סובייקטיביות קוראים “ההיגיון הפרטי”: אנו חושבים בטעות שההיגיון הפרטי שלנו הוא ההיגיון הכללי ומה שאחרים חושבים – חסר הגיון.

אנו מסוגלים לחשוב רק במסגרת ההיגיון הפרטי שלנו , לכן על מנת לחשוב אחרת צריך להכיר את ההיגיון הפרטי ומגבלותיו, להבין אותו ולהרחיב אותו כך שתהיה יותר התאמה בין ההיגיון הפרטי להיגיון הכללי, שנובע מבוחן המציאות.

ניסיון לחשוב אחרת, למשל חשיבה חיובית, בלי הבנה של ההיגיון הפרטי וכיצד הוא פועל, ייכשל. במהרה נחזור לחשוב כפי שחשבנו, “נשכח” להצהיר הצהרות חיוביות או שלא יהיה לנו זמן לזה, או שנגיד שזה פשוט לא עובד…

לכן אין תחליף לעבודה נפשית-הכרתית מעמיקה, שדורשת השקעה, עקביות, אומץ, סבלנות ומוכנות לקחת אחריות. עבודה זו לא חייבת להיעשות בהכרח בסבל או בקושי רב, אך גם לא קוראת בשנייה. תחשבו כמה המסרים האלה “תיצור מציאות דרך מחשבה” מסוכנים לצעירים, שסובלים ממילא מחוסר נכונות ויכולת להשקעה, נתינה, סבלנות, הסתפקות ושיתוף פעולה.

קל יותר למכור את הרעיון של “הסוד” מאשר את הרעיון הפחות מפתה של עבודה פנימית עמוקה, שתוביל להרחבת ההיגיון הפרטי, ואיתו לחשיפה של אפשרויות תגובה שונות.

“הסוד” אומר: אל תקבל את המציאות כפי שהיא, תמגנט מציאות חדשה. רעיון זה מנוגד למחקרים אשר הראו ששני מקורות הסבל הרבים בחיים הם הכשל לקבל את המציאות כפי שהיא, והכשל, אם קיבלנו את המציאות, לראות אפשרויות נוספות לאלה שאנו רגילים. (אגב, ל”סוד” אין תמיכה מחקרית כלשהי).

מה לא עובד ב”סוד”?

א. מחשבה בוראת מציאות דרך הפעולה (הנבואה מגשימה את עצמה דרך הפעולה, לא דרך המחשבה)

בסוד יש הבטחה, תחשוב ומה שאתה רוצה יתמגנט אליך, בקושי מוזכרת פעולה ווודאי לא שום מאמץ. אם לא הצליח לך, לא חשבת מספיק טוב, הסוד “עובד באופן מוחלט”

שימו לב, שרוב האנשים שמופיעים בסרט התעשרו מלמכור את הרעיונות האלה, ודומים…

ב. רק שינוי ההיגיון הפרטי יכול להביא לשינוי מחשבתי רחב וראיית אפשרויות נוספות, פעולות נוספות ותוצאות שונות

ג. רוב הסרט עוסק במגנוט בעולם החומר, כשהוכח שתוספת חומר או רכוש מעבר למילוי צריכים בסיסיים לא תורם באופן משמעותי לאושר

ד. וחשוב מאוד, הסרט מתמקד כל הזמן בפרט, שיהיה לו שפע. לגמרי לא מוזכר היבט חברתי, והאמת היא שאתה לא מרכז העולם. אדם לא יוכל להגשים את עצמו שלא בקונטקסט חברתי. רק חברה בריאה תגדל אנשים בריאים שייצרו חברה בריאה… יש חוסר מוחלט בתחושה חברתית, דאגה לקהילה ולעולם. מה שאתה ממגנט יכול אפילו להיות בסתירה מוחלטת לעקרונות אוניברסאליים וצרכי המציאות הכוללת.

ומה בכל זאת הוא תורם?

חשיבה חיובית עדיפה על חשיבה שלילית

את אותה אשליה שנותנת הגרלה של מפעל הפיס… אולי