הטיפול האדלריאני

אלפרד אדלר (1870-1937) פיתח את הפסיכולוגיה האינדיווידואלית, הפסיכולוגיה של האדם השלם, ההוליסטי. זו גישה פסיכולוגית חיובית, הומניסטית, קוגניטיבית וחברתית.

אדלר האמין שלאדם יש חופש בחירה, ומתוך כך, הוא אחראי על האופן בו הוא יוצר את עצמו ואת מערכות היחסים בחייו. השקפה זו ממקמת את אדלר במרכז הגישה הסובייקטיבית בפסיכולוגיה, גישה אשר מתמקדת בגורמים הפנימיים של התנהגות האדם: ערכים, אמונות, עמדות, מטרות, אינטרסים, משמעות אישית, תפיסת מציאות ושאיפה להגשמה עצמית.

הפסיכולוגיה האינדיווידואלית יצרה שיטת טיפול ייחודית, קיצרת מועד וממוקדת. שיטת הטיפול מאפשרת למטופל לפתח מודעות להשקפת עולמו ולתפיסותיו, לבחון את מטרותיו בחיים ולתרגל את התובנות שלו כך, שיהפכו לפעולות יזומות, המניבות תוצאות משמעותיות בחייו.

רעיון בסיסי בתפיסת העולם האדלריאנית הוא שהאדם נימצא בתנועה מתמדת לאורך חייו.

בילדות, הילד מציב לעצו מטרות מיידיות (לא מודעות) אשר עוזרות לו להתגבר על רגשי נחיתות, לקראת השגת תחושה של מסוגלות ושליטה.

מאוחר יותר, מפתח האדם מטרות ארוכות טווח לקראת השלמה, הגשמה עצמית או מצוינות. מטרות אלה מאחדות את האישיות, כך שניתן להבין כל מחשבה, רגש, פעולה, אמונה, ערך וכד\’ כחלק מהמטרה הפיקטיבית שהאדם הציב לעצמו.

מטפלים אדלריאניים מנסים להבין את האדם באופן הוליסטי: כיצד האדם השלם נע בחייו, לקראת השגת תחושה של שייכות, משמעות וערך.

הדרך הייחודית, על פי אדלר, בה מתנהל האדם בשדה החברתי, המשפחתי וזוגי ובעולם העבודה משקפת את “סגנון החיים”  שלו. הבנת סגנון החיים של הפרט מהווה את הבסיס לטיפול האדלריאני.

על פי אדלר, ערכים כמו שוויון ערך, כבוד הדדי, אמונה בעצמי ובזולת, תרומה ומועילות,  עידוד, התמקדות בחיובי ושיתוף פעולה, הינם עקרונות שהגשמתם ויישומם מאפשרים, בטווח הארוך, להרגיש שביעות רצון בשלושה מעגלי החיים: עבודה, משפחה וחברה.