“סליחה, לא התכוונתי” או “סליחה. לא. התכוונתי!”

הרהורים של “אחרי החגים…”

הרוחניות שנופלת עלינו בחודש תשרי הכוללת חשבון נפש, סליחות, הבטחות והתחדשות טובעת בדרך כלל בטיפות הראשונות של היורה ומתאדה איתן.

השגרה המועצמת על ידי כל מה שנדחה ל “אחרי החגים” מושכת אותנו בעוצמה אל הרגלינו הישנים אשר כמה מהם עשויים לפגוע באלה, אשר מהם ביקשנו סליחה בחגים.

סיפור אהוב עליי מסופר על פרופסור רודולף דרייקורס, אשר חייו ועבודתו הם עבורי השראה עצומה. מספרים שלעתים דרייקורס היה מתקשה להירדם. בסוף הוא היה מתעצבן ואומר: “או שאני אירדם או שאני לא אירדם, ואז נראה מה היו כוונותיי האמיתיות!”

הכוונות האמיתיות שלנו מתבטאות במעשינו ובתוצאות של מעשינו.

אם עשינו מעשה שפגע במישהו וזו לא הייתה הכוונה האמיתית שלנו, ברגע שאנו מודעים לכך אנו יכולים לבקש סליחה, לתקן מה שניתן לתקן, ובעיקר, לא לחזור על אותו מעשה שוב.

כשמישהו אומר: “סליחה, לא התכוונתי”, ושוב חוזר על אותו מעשה, הסליחה משמשת ככלי לאיפוס (מתחילים מחדש) המעניקה רשות לפגוע בחזרה. אין כוונה לשנות: הכוונה האמיתית היא לעשת את מה שאני רוצה בלי לשלם את המחיר על כך: למשל, שיכעסו עלי, ינטשו אותי וכד’.

לפעמים אנשים נפגעים ממעשינו, כאלה שהם בהתאם לרצון שלנו ולערכים שלנו. במקרה זה, עלינו לבחון בכנות את כוונותינו. אם אנו עדיין עומדים מאחורי מעשינו, לא נבקש סליחה. נאמר “צר לי שנפגעת” (אם באמת צר לי), ולא נשנה את ההתנהגות. במקרה זה נהיה מוכנים לשאת בתוצאות מעשינו: כעס, התנגדות, ריחוק.

אדם שהבהיר לעצמו את הערכים ואת הייעוד שלו, מצויד במצפן אשר מראה לו אם הוא חי במתאם לערכים והאמונות שלו, או סטה מהם.

פגיעות במערכות יחסים הן בלתי נמנעות והן חלק מהיותנו אנושיים:

במידה ופגענו ולא הייתה כוונה כזו, נתנהג אחרת (לעתים קרובות זה דורש תרגול ואימון).

אם פגענו ולא התכוונו לפגוע אבל אין לנו כוונה לשנות את מעשינו, נאמר “צר לי שנפגעת” אבל אני מאמין במה שעשיתי. האדם השני יבחר אם להישאר בקשר איתנו…

הפעולות שלנו משקפות כוונה: שינוי כוונה חייב ליצור שינוי בפעולה ובתוצאה.

אם מישהו אמר לך “סליחה, לא התכוונתי” וממשיך להתנהג באתו אופן

אז סליחה, הוא כן התכוון (תחפשו בשילוט, אולי אתה ב”דרך לגיהינום”).

המשך שנה טובה

אנאבלה שקד