סוף הוא תמיד התחלה
אבל קודם כל הוא סוף
רוח החג והסתיו הנושבת בימים אלה מזמינה אותנו להתבוננות , להתחדשות ולתכנון התחלות.
אנו מבקשים להשאיר מאחור את כל מה שאנו לא רוצים לקחת איתנו לשנה החדשה.
מיד אחרי החגים אנו מגלים שמה שביקשנו להשאיר מאחור, מסתרך אחרינו (ולעיתים לפנינו).
אז לפני שמתחילים התחלות חדשות בואו נבדוק את משמעות הסיומים.
מדוע כדאי לסיים דברים?
כל דבר שצריך להיגמר ולא נגמר, הופך לבור שחור אשר שואב אליו המון אנרגיה וחיוניות, אנרגיה שלא זמינה יותר עבורנו ליצירה ולהתפתחות.
בזמן שנשאבת אנרגיה חיובית זו, גם מופרשת מאותו בור שחור אנרגיה שלילית: כעס, קורבנות, טינה, נקמנות, המשחירה את ימינו.
מדוע לא קל לסיים?
א. לכל דבר שאנו “מחזיקים” יש רווח (לפעמים לא מודע) שעולה על מחיר הסבל הגלוי
ב. אנחנו מורגלים ומאומנים היטב למשל בלדחות דברים או לכעוס, ונדרשת התכוונות, החלטה נחושה, מחויבות ותרגול רב לפרוץ הרגלים
איך לסיים דברים?
א. קודם כל לזהות מה חשוב לסיים: לדוגמא: מערכות יחסים הרסניות, החזרת דברים, חובות שלנו לאחרים ושל אחרים אלינו, עבודות שלא הגשנו, היפטרות מבגדים שלא נלבש (לא, לא נהיה שוב מידה 36. אם את חושבת שכן, כדאי לפנות למרפאה להפרעות אכילה)
ב. לתת ביטוי לכל המחשבות והרגשות הקשורים לאותו עניין בכתיבה, בשיחה, בצרחות אפשר בתוך האוטו, בים…
ג. לחשוב ולדמיין את עצמנו שמה שרצינו לסיים יהיה מאחורינו: לדמיין את הקלילות, השלווה, האהבה והאנרגיה שיהיו לנו אחרי “שזה” יסתיים
Unfinished endings leads to unfinished beginnings
ד. לגלות מה צריך לעשות בפועל כדי לסיים כל אחד מהדברים שחשבו לנו לסיים. לגלות מה יכול מנוע מאיתנו מלעשות זאת, כיצד נתגבר על החסימה ומי יוכל לעזור לנו
ה. לעשות את הפעולות הנדרשות עד הסוף
ו. להשלים עם מה שלא ניתן לסיים
ז. לדברים שסיימנו יש הרבה פעמים נטייה “לחזור” אל המחשבות שלנו ולרגשות שלנו. כאן יכולה לעזור לנו תזכורת עצמית האומרת “אבל אני כבר שחררתי את זה” ולנשום הרבה
ח. מה מתאפשר עכשיו כששחררתי?
ט. להתחיל משהו מלהיב, נכון
מעניין, דווקא מאמר זה קשה לי לסיים….
סוף